לְהַגִיד
LEHAGID
To say
The infinitive "להגיד" is the most important Mitsva of Passover. We are commanded to tell our children about what happened to the people of Israel in Egypt every year, which is why we have the Passover Haggadah.
שֵׁם הַפֹּעַל לְהַגִּיד הוּא הַמִּצְוָה הַחֲשׁוּבָה בְּיוֹתֵר בְּחַג הַפֶּסַח. מִצְוָה עָלֵינוּ לְהַגִּיד לִילָדֵינוּ אֶת מָה שֶׁקָּרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם כָּל שָׁנָה מֵחָדָשׁ. זֹאת הַסִּיבָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ אֶת הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח.
If I have a problem with a friend, I need to tell them what is bothering me so that we can discuss it.
אִם יֵשׁ לִי בְּעָיָה עִם חָבֵר, אֲנִי צְרִיכָה לְהַגִּיד לוֹ מָה מֵצִיק לִי כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְדַבֵּר עַל זֶה.
However, it is not always pleasant to say everything. For example, if a good friend wants to do something, and I am sure they will not succeed—should I tell them?
אֲבָל לֹא תָּמִיד זֶה נָעִים לְהַגִּיד כָּל דָּבָר.
לְמָשָׁל: אִם חָבֵר טוֹב רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ וַאֲנִי בְּטוּחָה שֶׁהוּא לֹא יַצְלִיחַ – הַאִם לְהַגִּיד לוֹ?
The truth is that not everything must always be said, and sometimes it is better to stay silent rather than say something!
וְהָאֱמֶת הִיא שֶׁלֹּא תָּמִיד צָרִיךְ לְהַגִּיד כָּל דָּבָר, לִפְעָמִים עָדִיף לִשְׁתּוֹק וְלֹא לְהַגִּיד!
Here are some sentences using the infinitive "להגיד":
הִנֵּה כַּמָּה מִשְׁפָּטִים עִם שֵׁם הַפֹּעַל לְהַגִּיד:
1. When a young child learns to speak, they repeat simple words they hear from adults around them again and again, until they are finally able to say them clearly and link them to their true meaning—just as someone learning to speak Hebrew does.
1. כַּאֲשֶׁר יֶלֶד קָטָן לוֹמֵד לְדַבֵּר, הוּא חוֹזֵר שׁוּב וָשׁוּב עַל מִילִּים פְּשׁוּטוֹת שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ מֵהַמְּבוּגָּרִים סְבִיבוֹ, עַד שֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַגִּיד אוֹתָן בְּצוּרָה בְּרוּרָה וּלְקַשֵּׁר אוֹתָן לְמַשְׁמָעוּת אֲמִיתִּית, וְכָךְ גַּם מִי שֶׁלּוֹמֵד לְדַבֵּר עִבְרִית.
2. It is very important not to forget to tell our friends and loved ones how much we appreciate their support in difficult times.
2. חָשׁוּב מְאוֹד לֹא לִשְׁכּוֹחַ לְהַגִּיד לַחֲבֵרִים וְלָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לָנוּ כַּמָּה אֲנַחְנוּ מַעֲרִיכִים אֶת הַתְּמִיכָה שֶׁלָּהֶם בִּרְגָעִים קָשִׁים.
3. When we want to express our thoughts on a sensitive topic, we must think carefully about how to say our words clearly and respectfully, so they will be well received by those who listen.
3. כְּשֶׁאֲנַח ְנוּ רוֹצִים לְהַגִּיד אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ חוֹשְׁבִים עַל נוֹשֵׂא קְצָת רָגִישׁ, אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַחֲשׁוֹב הֵיטֵב אֵיךְ לְהַגִּיד אֶת הַדְּבָרִים בְּצוּרָה בְּרוּרָה וּמְכַבֶּדֶת, כְּדֵי שֶׁהַדְּבָרִים יִתְקַבְּלוּ בְּצוּרָה טוֹבָה עַל יְדֵי הַשּׁוֹמְעִים.
4. If we make a mistake, it is important to say "sorry", but not just to say it casually—rather, to say it in a way that ensures the other person understands that we truly regret it and want to make things right.
4. אִם עָשִׂינוּ טָעוּת חָשׁוּב לְהַגִּיד סְלִיחָה, אֲבָל לֹא סְתָם לְהַגִּיד סְלִיחָה, אֶלָּא לְהַגִּיד בְּצוּרָה כָּזוֹ שֶׁהַצַּד הַשֵּׁנִי יָבִין שֶׁאֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת מִתְחָרְטִים וְרוֹצִים לְתַקֵּן אֶת הַמַּצָּב.